דלקת בגיד אכילס, אפשר למנוע אותן?

ובכן מסתבר ש…יש מצב שכן.

פציעות בגיד האכילס הן לא דבר נעים. מקרים כרוניים של פציעת גיד האכילס עשויים שלא לעזוב בקלות ואת הסימנים להם ניתן לראות גם שנים אחרי הפציעה. ובכן, מניעה תמיד עדיפה על ריפוי. אז איך אפשר להימנע מפציעה כזו?

מהי דלקת בגיד אכילס?

דמיינו לכם חבילה של ספגטי – כל הספגטים יפים, ישרים וצמודים אחד לשני. ככה נראית רקמת גיד בריאה אשר יכולה לעמוד בעומסי מתיחה חזקים – עד פי 6-8  ממשקל גופכם! עכשיו תתחילו לרוץ. הרבה. בלי סרגל מאמצים מתאים, בלי גבולות, בלי לחזק את הרגלים, עם נעלים לא מוצלחות, עוד קצת, עד שיתחיל לכאוב לכם בגיד. כואב? יופי, הגעתם לשם. עכשיו דמיינו לכם את אותה חבילת ספגטי ממיקודם שהיא קצת מבושלת – האטריות כבר לא קשיחות, יותר מסולסלות ומבולגנות ולא צמודות אחת לשנייה. ככה בערך נראית רקמת גיד שעברה פציעה או ניוון בשל חוסר שימוש. ניתן להבין גם בלי להיות פיזיותרפיסט שהגיד הזה כבר לא עומד טוב בעומסים ובהחלט עלול להכאיב בזמן הדריכה ובטח שבריצה.

איך נראית ומרגישה דלקת או פציעה בגיד אכילס?

בהרבה מקרים יהיה כאב בזמן דריכה או עליה על קצות אצבעות, יתכן שהמקום יהיה גם כאוב למגע, חם ונפוח, למרות שלא בהכרח. מה שמאוד מאפיין פציעות כאלו היא בליטה – מעין התרחבות של הגיד במקום הדלקת (איפה שהספגטי התבשל טוב טוב…).

ומה עושים עכשיו?

מטפלים  – מורידים עומס מהגיד, בהתאמת הנעלה מתאימה ובהורדת קילומטראז' ריצה, לפי רמת הבעיה. בודקים טוב טוב למה הפציעה קרתה: ביומכאניקה לא טובה? טכניקה? נעלים? עומס לא הדרגתי מספיק? ואולי עוד סיבות אחרות – הפיזיותרפיסט שלכם יוכל לעזור לכם עם זה.

ממה נגרמת דלקת בגיד אכילס?

מאמר סקירה (כזה שמסכם הרבה מחקרים באותו נושא) מ-2014 בדק את הגורמים הביומכניים שתורמים להגנה מהפציעה הזו ומצא מסקנות מעניינות:

קשת גבוהה בכף הרגל ועומס נחיתה אנכי גבוה נמצאו כגורמים העיקריים שמגנים מהפציעה. קשת גבוהה מקושרת עם בלימת זעזועים טובה (ביחס לקשת נמוכה).

המשמעות של הנתון השני היא שכשהעומס מגיע ברובו באופן אנכי, כלומר מרכז הכובד נמצא מעל העקב, הגיד סופג אותו בצורה הטובה ביותר מכיוון שהוא יודע להתמודד עם עומסי מתיחה בצורה טובה אך לא עומסי גזירה (כאלה שהולכים באופן ניצב יותר לגיד, ולא בהמשך אליו).

טוב, אז איך ליישם את זה בפועל?

בסגנון ריצה עם נחיתה על כל כף הרגל או קדמת כף הרגל, מרכז הכובד נמצא במקום הרצוי, להבדיל מנחיתה על העקב (heel stike) שבו מרכז הכובד יחסית אחורי לגיד.

איך משנים סגנון? זה לא דבר כל כך פשוט ולא תמיד רצוי, אבל אפשר וכדאי להתייעץ עם המאמן שלכם על שינוי טכניקת הריצה. נעילת נעלים עם דרופ נמוך יותר יסייעו להביא אתכם לשם באופן אוטומטי אבל גם שינוי כזה צריך לעשות בהדרגה ובשום שכל.

עוד גורם שנמצא שמסייע למניעת הפציעה הוא כוח דחיפה חזק – כלומר שרירי שוק אחוריים חזקים. יש הרבה דרכים לעשות את זה, והכי פשוטה היא פשוט עליה על קצות האצבעות.

נחמד לא? זה טוב לצאת עם מסקנה פרקטית מהמחקר.

אז מה למדנו היום על דלקות בגיד אכילס?

שפציעות ודלקות בגיד האכילס זה דרעק ושעדיף להימנע מהן. בקרב מטופלנו כבר נתקלנו בהתחלות של פציעות באכילס עוד לפני שהגיע הכאב, ואז היה קל לטפל בהן.

שגיד בריא הוא גיד חזק, ושניתן לצמצם את הסיכוי לפציעה על ידי נעלים מתאימות, טכניקה נכונה וביומכאניקה תקינה – כלומר רגלים חזקות שרצות כמו שצריך.

ריצה נעימה  😀 

היה מעניין? יש עוד המון כתבות מעניינות בבלוג שלנו! אתם מוזמנים להציץ 😎